הבלוג של ברטרלנד

לעצב את פני העיר מחדש – כלכלה שיתופית עירונית

פלטפורמות שיתופיות שונות נוכחות בחיים של מרביתנו כבר כמה שנים טובות. מיזמים כמו Airbnb, אובר, מוביט ועוד, כמו גם פלטפורמות שיתופיות מקומיות יותר ואף עסקאות בארטר אישיות – כל אלו משפיעות בצורה מוחשית על חיי הפרט הישראלי, האירופאי, האמריקאי ובעצם על מרבית האנשים בעולם. אך בכל הנוגע להשפעתה של הכלכלה השיתופית על העולם בו אנו חיים מסתמנות בשנים האחרונות השפעות רחבות היקף עוד יותר – בערים מרכזיות רבות בעולם הולכת הכלכלה השיתופית צעד אחד קדימה, ומתחילה להוות כוח משמעותי בעיצוב מחדש של פני העיר.

יישום עקרונות שיתופיים להתמודדות עם בעיות עירוניות חמורות – הדוגמה של סיאול

במקרים מסוימים השפעת יישום עקרונות הכלכלה החברתית היא חיובית וגדולה כל כך עד כי גורמים פוליטיים מקומיים משתמשים במודע בעקרונות שיתופיים אלו על מנת להציל ערי ענק מבעיות אקוטיות המאיימות על תושביהן.
דוגמה מובהקת לכך היא העיר סיאול, בירתה של מדינת קוריאה הדרומית. בדומה לערים מרכזיות אחרות במזרח הרחוק, גם סיאול סובלת מבעיות אקוטיות שונות אשר הופכות את חייהם של התושבים בה לפחות ופחות נסבלים. מספר התושבים העצום והתשתיות המוגבלות הביאו לעומסים כבדים על מערכת התחבורה העירונית, לצמצום משמעותי בשטחים הירוקים שנותרו בעיר, יוקר המחייה הכללי בעיר הלך והאמיר ביחס למשכורות הממוצעות ועוד. במהלך חמש השנים האחרונות אימץ ראש עיריית סיאול, פארק וון – סון, חשיבה כלכלית שיתופית, ופעל ליישמה ביתר שאת. במסגרת תהליך זה מימנה עיריית סיאול עשרות מיזמים פרטיים בעלי אופי שיתופי מובהק ופעלה להנגשת משאבים עירוניים שונים לציבור. לדוגמה – בעיר הוקמו ספריות ציבוריות רבות אשר משאילות לתושבים מגוון מוצרים יומיומיים (החל מספרים ועד לצעצועים, כלי עבודה לבית וכו'), חללים ציבוריים השייכים לעירייה ואינם נמצאים בשימוש נפתחו לאירוח אירועים ציבוריים ללא תשלום, העירייה פעלה להקמת מיזמים מקומיים בתחום התחבורה המדמים את המודלים השיתופיים של "uber" ושות' אך מותאמים יותר לתנאים הספציפיים של סיאול וכו'.
בכך בעצם הטמיע וון – סון את עקרונות הכלכלה השיתופית העירונית בלב ליבה של המדיניות הציבורית של עיריית סיאול, והתוצאות החיוביות ברורות ומובהקות. עד כדי כך כי המהלך זיכה את וון – סון בפופולאריות עצומה, בפרסים מתחום הפיתוח בר הקיימא ובדחיפה משמעותית לקריירה הפוליטית שלו.
הדוגמה של סיאול מהווה תקדים חשוב ומשמשת ביישום מעשי של התובנה כי הכלכלה העולמית זקוקה לשינוי כיוון מסוים, ולאופי שיתופי יותר. מעבר לעקרונות החברתיים והמוסריים העומדים בבסיס תפיסה זו, כעת ישנן גם הוכחות מובהקות לכך שבאמצעות כלכלה בעלת אופי שיתופי ניתן להילחם בבעיות רבות הנוצרות בסביבות עירוניות עקב ריבוי אוכלוסין, צמצום במשאבים טבעיים וכו'.

כלכלה שיתופית

לנווט את העיר לכלכלה שיתופית רצויה במקום רק להגיב להתרחשויות

הדוגמה של סיאול משמשת השראה לערים רבות אחרות בעולם, אך קיימות דוגמאות נוספות למאפיינים שיתופיים בכלכלה בסדרי גודל עירוניים וספציפית למקרים בהם הכוחות הפוליטיים המוניציפאליים לוקחים את המושכות ומסייעים באופן מכוון ומודע ביצירת פלטפורמות שיתופיות רחבות היקף בשטחם.
דוגמות טובות לכך ניתן למצוא בחלק מערי אירופה ואמריקה. בערים כמו אמסטרדם וברלין מהווה הכלכלה השיתופית כלי עבודה אסטרטגי מובהק של העיריות, המאפשר למקבלי ההחלטות להכווין ולהאיץ פיתוח כלכלי וחברתי של אותן ערים. במקום להתבונן מהצד בזמן שכוחות השוק גורמים לשינויים מהותיים בכלכלה לכיוון השיתופי (דוגמת חברות הענק המבוססות על פלטפורמות שיתופיות אשר צמחו בעשור וחצי האחרונים ומהוות כיום חלק מן החיים של מרבית תושבי הערים בעולם), באותן ערים החליטו מקבלי ההחלטות לקחת חלק אקטיבי בשינוי. מדובר בהחלטה נבונה ומתבקשת – אם בכל מקרה כוחות השוק וערכים חברתיים מסוימים מכוונים את הכלכלה לכיוון מסוים, עדיף לקחת חלק פעיל בשינוי ולנסות ליישמו בהיקף עירוני רחב. לגוף פוליטי גדול כמו עירייה של עיר המונה מעל לעשרה מיליון תושבים ישנם כלים ויכולות שיכולים להאיץ את התפתחות הכלכלה השיתופית בסדר גודל שונה וגדול יותר מזה של מיזמים פרטיים, מצליחים ככל שיהיו.

קירוב התושבים וחיזוק המארג החברתי – אמסטרדם כעיר שיתופית

דוגמה מעניינת נוספת לפוטנציאל העצום שיכול להיות ליישום עקרונות כלכלה שיתופית במסגרת עירונית רחבה מספקת העיר אמסטרדם – בירת הולנד והעיר הגדולה ביותר במדינה זו. במהלך השנים האחרונות רקמו עור וגידים אינספור יוזמות בעלות אופי כלכלי חברתי מובהק, חלקן בעידוד של העירייה וחלקן ממש בתמיכתה ובמימונה. בעיר הושק פרויקט כללי ביזמות פרטית ובשיתוף פעולה עם עיריית אמסטרדם אשר מאגד תחתיו יוזמות שיתופיות רבות ושונות. פרויקט זה זכה להצלחה רבה כל כך עד כי הוא משמש כיום כמודל לערים נוספות בעולם, המקבלות ייעוץ מקצועי מחברה אשר הוקמה במסגרת הפרויקט האמסטרדמי במטרה מובהקת לסייע להפצת יוזמות שיתופיות עירוניות בעולם.
בין המיזמים השיתופיים – עירוניים הבולטים באמסטרדם ניתן למצוא לא מעט פרויקטים אשר מטרתם המובהקת היא קירוב בין תושבי העיר המשתייכים לקבוצות שונות – קבוצות אתניות נבדלות (ובמיוחד מקומיים ומהגרים), סטאטוסים סוציו אקונומיים שונים, קשישים וצעירים ועוד. לדוגמה, עיריית אמסטרדם עצמה השיקה כרטיס דיגיטלי המחולק לאינספור קשישים, מובטלים, פליטים אשר הגיעו להתגורר בעיר וכו'. כרטיס זה מעניק למחזיקים בו את האפשרות להשתתף במיזמים שיתופיים שונים במחירים מוזלים. כך, נפתחות בפניהם הזדמנויות שונות דוגמת קבלת ארוחה חמה, טרמפים ממקום למקום, מידע בנוגע למשרות פוטנציאליות ועוד.
יוזמה בולטת נוספת מבקשת ליצור שיתוף של ידע בין תושבי העיר, ומחברת בין אנשים אשר שמחים ללמד ולהעביר מהידע בו הם מחזיקים לאנשים המבקשים לרכוש ידע חדש. הקישור בין אנשים שונים לצורך למידה והעברת ידע מפתח כמובן גם קשרים חברתיים חדשים ומביא לגיבוש הקהילה העירונית, מסייע לתושבים חדשים בעיר להתערות בקהילה בצורה מהירה וטובה יותר וכו'. נקודה זו חשובה במיוחד באירופה של ימינו – המצב הנוכחי בו מיליוני פליטים נוהרים מדי שנה מאזורים מוכי אסון ומלחמה דוגמת מדינות אפריקה, סוריה וכד' למדינות אירופה השונות יוצר מתחים חברתיים ופוליטיים רבים ומאיים על המרקם החברתי בערים האירופאיות. מיזמים המקרבים בין התושבים הוותיקים למהגרים חדשים ומסייעים לפליטים להשתלב בחברה ובכלכלה הם לא רק דבר מבורך ורצוי אלא חובה של ממש עבור המארג החברתי באירופה העומד מול אתגרים רציניים.

כלכלה שיתופית עירונית

הפצת השיתופיות העירונית בעולם

אחד היעדים העומדים בפניהם של האנשים המובילים את המהפכות השיתופיות – עירוניות בערים כמו אמסטרדם, סיאול וברלין הוא כאמור להפיץ את המודל הכלכלי השיתופי למקומות רבים אחרים בעולם. היתרונות הברורים של יישום עקרונות הכלכלה השיתופית במרחב העירוני הופכים מודל זה למתבקש בעבור כל עיר גדולה המתמודדת עם האתגרים הטבעיים של סביבה הומת אדם הנמצאת במצב של גידול מתמיד במספר התושבים. ליוזמות שיתופיות עירוניות הפוטנציאל לא רק לקרב בין תושבי העיר המשתייכים לקבוצות שונות אלא גם ובעיקר להתמודד עם אתגרים עירוניים מובהקים דוגמת תחבורת המונים יעילה, חלוקה אפקטיבית יותר של מזון, שמירה על שטחים ירוקים וכו'.
ואכן, ניתן לראות בשנים האחרונות גידול מתמיד וברור בחלק של כלכלה שיתופית מתוך הכלכלה העולמית. בסין, לדוגמה, פרסמה הרשות לכלכלת שיתוף כי חלקן של הפלטפורמות הכלכליות שיתופיות בסין כבר עומד על כעשרה אחוזים מסך התוצר הלאומי. בהולנד, התפשט המודל לכלכלה עירונית שיתופית לשבע ערים גדולות נוספות במדינה, ונעשית כאמור עבודה רבה המיועדת להפיץ עקרונות אלו לערים נוספות רבות בעולם. המטרה היא ברורה – להפוך בתוך כמה שנים את מרבית ערי העולם לבעלות אופי כלכלי שיתופי, לפחות בצורה חלקית אך משמעותית. בעיניהם של אנשים רבים, ובכללם לא מעט פוליטיקאים, כלכלנים ואנשי הגות ורוח, כלכלה שיתופית מעניקה כלים יעילים להתמודדות עם רבים מהאתגרים העומדים בפני האנושות כיום, גם ובמיוחד בסביבות עירוניות הומות אדם, בהן מתגורר חלק הולך וגדל מתושבי העולם.
בעוד נראה כי כלכלת השיתוף משגשגת באופן טבעי בסביבות עירוניות אשר נוטות להיות פרוגרסיביות יותר ולהצמיח מתוכן פתרונות יצירתיים למצוקות היומיום השונות של התושבים, על ידי הכרה ותמיכה קונקרטית של העיריות והרשויות המוניציפאליות השונות ניתן להאיץ תהליך זה וליישמו על פני מגוון רחב יותר של תחומים.

 

ומה בנוגע לישראל?

ישראל אומנם אינה מובילה את העולם ביוזמות שיתופיות ובהשוואה לערים כמו אמסטרדם או סיאול יש לערים שלנו עוד דרך ארוכה לפניהן, אך המצב כאן אינו גרוע כל כך. במקומות רבים בישראל הכלכלה השיתופית פורחת, ובעיר תל אביב, למשל, היא אפילו מקבלת הכרה ותמיכה מן העירייה.
לישראל פוטנציאל עצום ליישם את עקרונות הכלכלה השיתופית עירונית בערים המקומיות. היזמות הישראלית המפורסמת המביאה לפיתוח כמות גדולה ובלתי פרופורציונאלית של סטארטאפים חדשים בארץ מדי שנה היא תכונה נחוצה ביותר עבור תהליכים רחבי היקף דוגמת יישום הכלכלה השיתופית במרחבים העירוניים. התשתית השיתופית כבר קיימת כאמור בישראל עם אינספור מיזמים שונים, כמו גם תרבות סחר חליפין ובארטרים מפותחת יחסית. בראיונות שנערכו עימם סיפרו חלק ממובילי המהפכה העירונית – שיתופית בהולנד כי הם מזהים בישראל נקודות שונות בהן היוזמות הכלכליות חברתיות המקומיות מצטיינות, דוגמת ההתמקדות ביוזמות שכוללות עבודה עצמית של האנשים המעורבים במטרה לקצור את ה"פירות שתלויים נמוך" – משאבים שונים הזמינים ונגישים לכולם אך על פי רוב אינם מנוצלים, דוגמת שטחים של גגות בעיר עליהם מגדלים כיום ירקות אורגניים או מיזמים אשר מתמקדים בניצול וחלוקה טובה יותר של שאריות מזון על מנת להאכיל יותר אנשים במקום לזרוק לפח ולבזבז.

כלכלה שיתופית
מה שכן נדרש על מנת להביא את ישראל לקדמת הבמה העולמית בכל הנוגע לכלכלה שיתופית עירונית זה הכרה רחבה יותר מטעם מוסדות המדינה והרשויות המוניציפאליות. התמיכה של עיריית תל אביב באופן חלקי בכמה יוזמות שיתופיות שכאלו היא התחלה טובה, אך זו רק התחלה – במרבית העיריות בארץ כמעט ואין מודעות לעקרונות הכלכלה השיתופית ולפוטנציאל הגלום ביישומם במרחבים העירוניים. לכן, ברור כי כמעט ולא ניתן למצוא דוגמאות למימון ישיר ולתמיכה כלכלית של אותן עיריות ביוזמות מסוג זה. גם הדוגמאות שכן קיימות נוגעות לתמיכות נקודתיות ולא לתכנית רחבת היקף המתאפיינת בחזון לטווח הארוך. במידה ונשכיל לבנות חזון מסוג זה וליישמו בערי ישראל באמצעות תמיכה ממוסדות המדינה והעיריות השונות, נוכל לא רק לשפר את מצבן של ערי הארץ ורבים מן התושבים החיים בהן, אלא גם לסייע ליצור עתיד טוב יותר ובר קיימא עבור הדורות הבאים של תושבי ישראל. אם נשתמש בדוגמה של סיאול וננסה לקבל ממנה השראה – ייתכן בהחלט כי יום אחד נוכל להתמודד בצורה טובה הרבה יותר עם פקקי התנועה של גוש דן או עם המצב החברתי הנפיץ בירושלים באמצעות מיזמים שיתופיים עירוניים שונים אשר יאפשרו ניצול טוב יותר של משאבים וקירוב קבוצות אוכלוסייה שונות.