הבלוג של ברטרלנד

תרבות הברטר: עם הפנים לעתיד

בתקופת התדרדרות הרובל הרוסי, מפעלים שילמו לעובדיהם במוצרים שיצרו, אותם יכלו למכור או לבצע עימם עסקת סחר חליפין בעבור מוצר אחר. יש הטוענים ששיטה כלכלית זו של סחר חליפין, הידועה כיום כברטר, היא הקדומה ביותר. מה האופציות הקיימות היום? אילו תחומים מאמצים את השיטה? ולאן יקח אותנו הברטר בעתיד?

 

שולי מילשטיין

 

מהאימפריה הבבלית ועד רוסיה 2015

על פי מקורות היסטוריים אנו יודעים שהרעיון של כסף הכה שורש לפני אלפי שנים. כבר בתקופת האימפריה הבבלית (המאה ה-18 לפנה״ס) נחקק הקודקס של חמורבי, שעל פיו עוצב תפקיד הכסף בחברה המודרנית. אך למרות אזכורים מוקדמים אלו ואחרים, יש מי שסבורים שפעולת המסחר המוקדמת הייתה ברטרים, שאיפשרו החלפת שירותים או סחורות ללא מעבר כסף בין ידיים. בתקופתנו, חוזרת שיטה זו והופכת נפוצה יותר ויותר בדרכים שונות ומגוונות.

 

בימינו השיטה העתיקה נמצאת בשימוש הן בקרב בני אדם פרטיים והן על ידי מעסיקים. הפריחה הגדולה של הברטרים בעידן העכשווי הגיעה בתחילת המשבר הכלכלי של 2008, עם עלייתם של אתרים המציעים חילופי שירותים כגון Craig's list. על פי מספר הערכות, נכון ל-2010 למעלה מ-450 אלף חברות בארה״ב היו מעורבות בסחר חליפין ושווי העסקאות השנתיות נע סביב סכום הגבוה מ-10 מיליארד דולר. כך למשל, המשבר הכלכלי ביוון בקיץ 2015 הביא לגידול במספר עסקאות החליפין – כולל בין תאגידים.

 

מידיים פרטיות להסדרה רבתי

בעשורים האחרונים שבה המודעות לאפשרות הברטר בחיינו, ההתאמות לעידן המודרני הביאו לשינוי באופן בו אנחנו מבצעים את סחר החליפין. אם בתחילה הצענו וחיפשנו ברטר באתרים ייעודיים, הרי שהיום ניתן לבצע זאת מול עסקים וחברות באופן ישיר. ככל שהשוק גדל כך צומחים יותר ויותר גופים לארגון שוק זה, חלקם ביוזמה פרטית ואחרים מטעם ממשלות: בארצות הברית, למשל, הוקדם האיגוד הלאומי לסחר חליפין (NATE), המתנהל בסחר חליפין של מטבע ה-BANC; לאירופה יש את Euro Barter Business International, המאחד כמה עשרות חברות קטנות ובינוניות המשלמות אגרה שנתית בתמורה לגישה לבסיס נתונים על ספקי ברטרים בכל רחבי אירופה וב-1991 יוסד באוסטרליה וניו זילנד כרטיס ה-Bartercard וכיום מחזיקים בו למעלה מ-55,000 בני אדם ברחבי העולם הנהנים מגישה לכ-24,000 עסקים פעילים.

 

באוויר, בים וביבשה: עוברים לפול גז

במקביל לצמיחה של גופים ומוסדות שתפקידם להסדיר את שוק סחר החליפין בזירות המקומיות ובזירה הגלובלית, ניתן לראות כיצד השיטות הישירות הולכות ומשתכללות.  כך לדוגמא עולם התחבורה, בארה״ב לפחות, הגיע להישגים מרשימים. במאמר שפורסם שוטח ג׳יימס סטאוט מגוון עסקאות ברטר המקיפות שלל כלי רכב ואמצעי תחבורה. סטאוס מציע במאמרו סחר ישיר מול בעלים פרטיים, ואף במידת הצורך לפרוס את התשלום (השירות, או המוצר, שאנו משלמים באמצעותו) על פני תקופה. כל שירות התיקונים ואף מילוי הדלק ניתנים להחלפה בעבור ברטר, וכדוגמא מציין הכותב רופא שיניים שעשה עסקת טיפולים תמורת ליטרים עם בעל תחנת דלק. כשמגמת הברטר מתרחבת לעולמות הרכב, מעניין יהיה לראות איזה מענה יתנו לכך חברות ביטוח הרכב, שאף הן עוברות תמורות רבות בשנים האחרונות, בעיקר בזירות הטכנולוגיות והדיגטליות.

 

עוד מציין סטאוס בסקירתו את חברת התעופה Republic Airlines, החברה במועדון הברטרים Spokane הפעיל בוושינגטון, שהציעה הטבות לחבריו. בכל הנוגע לסירות, שכבר בימי קולומבוס נרכשו בסחר חליפין, הוא מזכיר לנו שאפשר לעשות שימוש באמצעות פרסום באתרי ברטר ולהציע או לחפש סירה תמורת מצלמת וידאו, או בתמורה כספית מוגדרת כגון מקדמה על חשבון דירת נופש.

 

בירה תמורת כבשה, אשפה תמורת מזון

היצירתיות הזו אינה שמורה רק לתעשיית הרכב, ונדמה שבכל מקום בעולם צצות יוזמות פרטיות מסקרנות, חלקן חדשניות וחלקן ותיקות שחזרו לאופנה. בברזיל בשנה שעברה התארגנו חקלאים לקואופרטיב במטרה למצוא דרכים שונות לשלם עבור ציוד ודשן. הבר Marksman במזרח לונדון, הציע ללקוחותיו ב-2009 פיינט בירה בתמורה לשירותים שונים, ובמקסיקו סיטי מתקיים מדי חודש כבר ארבע שנים שוק ברטרים (Mercado de Trueque), בו מחליפים אנשים אשפה – טלוויזיות ישנות ושקים מלאים בבקבוקים למחזור – בתמורה למזון. בשנה שעברה מוחזרו ככה למעלה משישה מיליון ק״ג אשפה.

 

לאן ממשיכים מכאן?

תעשיית הברטרים מעולם לא פסקה מלפעול אלא רק השתכללה עם השנים. מטבע הביטקוין שנוצר ב-2008 הוא רק דוגמא אחת לכך. העובדה שממשלות יוזמות פרויקטים על בסיס ברטרים או מקימות גופים רגולטורים, כדי לאמוד את היקף עסקאות החליפין המתבצעות בתחומן, משמעה כי בעתיד הן צפויות לתפוס חלק גדול יותר ויותר מן השוק. מסקרן לחזות לאן יתפתחו הדברים, אך אין ספק שעליות מחירים וגידול בפערים הכלכליים בין העשירונים העליונים לתחתונים, כמו גם חיפוש אחר דרכים לחסוך בהוצאות ישירות ותשלום מסים, יובילו ליצירת מודלים חדשים-ישנים רבים נוספים המבוססים על העיקרון העתיק של סחר חליפין.